ישנם לא מעט אנשים הסובלים מהשמנת יתר, הנוהגים לעשן באופן קבוע. עישון והשמנת יתר הינם בעלי השפעה מזיקה ומסוכנת מאוד לבריאות, הגורמים לתחלואה המקצרת את חיים, ופוגעת באיכות החיים. הפסקת עישון ומניעת השמנה, הם יעדים חשובים בקידום הבריאות בכלל, ובפרט בהתייחס למטופלים שרוצים לעבור ניתוח אצל מנתח לקיצור קיבה כגון: טבעת, שרוול, מעקף קיבה, מיני מעקף קיבה וכדומה.
הקשר בין השמנת יתר לעישון

הקשר בין השמנה לעישון בא לידי ביטוי בשני גורמים עיקריים:

התמכרות- לכל התמכרות יש תבנית קבועה שחוזרת על עצמה, באופן של צריכת החומר הממכר בו מופיע מצב קיצוני של התעלות פיזית והנאה, שאחריה מתרחשת נפילה ומצב של דכדוך שחוזר כמו לופ. לדוגמא: אכילה של מאכלים עתירי שומנים וסוכרים גורמת תחילה להרגשה של אופוריה קצרה, ומיד לאחריה מופיע דכאון המלווה בתחושה של חוסר כלשהו, עם צורך לשוב לתחושת האופוריה הראשונית, דרך צריכה נוספת של המאכלים. בדומה לכך, גם ההתמכרות לעישון פועלת באותה תבנית. ניקוטין הוא סם מעורר וממכר. ההתמכרות לניקוטין מובילה להתפתחות סבילות של החומר הממכר והשפעתו. ניקוטין יוצר תלות פיזית ופסיכולוגית חזקה אצל מעשנים. אנשים המפסיקים לעשן נוטים לסבול משינויים במצבי הרוח, תחושות של חרדה, עצבנות, חוסר סבלנות, הפרעות שינה, עלייה במשקל (מרבית המעשנים שמפסיקים לעשן עולים במשקל כ- 4-5 ק"ג), ופגיעה בריכוז. (אלו תופעות שבדרך כלל מופיעות ב48-72 שעות לאחר ההפסקה, ואז נחלשות בהדרגה במשך הזמן).
מטבוליזם- העלייה במשקל לאחר גמילה קשורה ככל הנראה לירידה בקצב המטבולי, עלייה בפעילות הליפופרוטאין ליפאז (Lipoprotein lipase – LPL) ,, לשינויים בתזונה, ולעלייה בצריכת הקלוריות. עקב הירידה במטבוליזם, גם ללא שינוי הרגלי התזונה תתקיים עלייה במשקל. אדם שבממוצע מעשן חפיסת סיגריות ליום שורף בין 150-300 קלוריות ליום יותר מאשר אדם לא מעשן. בנוסף ישנה הנחה שניקוטין מפחית את הפרשת האינסולין לדם. כתוצאה מכך, הסוכר מסולק מהדם באיטיות דבר היוצר תחושת שובע ממושכת. כאשר מפסיקים לעשן, עולה רמת האינסולין בדם, והסוכר נעלם מהר יותר. האינסולין מגביר את תחושת הרעב והתיאבון במוח. בנוסף לניקוטין ישנה השפעה על רמת הורמון האנדרנלין בדם. הורמון זה אחראי לזירוזה של פעילות העיכול ומעבר המזון במעי. כך שמפסיקים לעשן יורדת רמת ההפרשה של הורמון האנדרנלין, מערכת העיכול מואטת ויכולה לגרום לתופעות של עצירות.

כיצד ניתן להיגמל מעישון ?
כדי להיגמל מעישון יש לקבל הכוונה התנהגותית שמהווה את הבסיס ועיקר הגמילה, ולעיתים לשלב טיפול תרופתי מתאים. כדי להצליח בתהליך הגמילה, תחילה נדרש לזהות את החסמים או המכשולים להפסקת העישון. חסמים התנהגותיים שכיחים הם: חשש מהגמילה, פחד מכישלון, דיכאונות, חוסר אמונה ביכולת, פחד מעלייה במשקל, השפעת הסביבה (המצאות בסביבת מעשנים) וחשש להיפרד מההנאה שבעישון. התמודדות עם עלייה במשקל הינה חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה מעישון והאף הכרחית להצלחתו.

כמה דברים שחשוב לדעת:
הסיכון הבריאותי הצפוי מהעלייה במשקל הוא קטן בהשוואה לסיכונים הכרוכים בהמשך העישון.
יש להקפיד על פעילות גופנית ותזונה נכונה, כדי למתן את העלייה במשקל במהלך הגמילה ולאחריה.
על הנגמלים להתרכז בעיקר בהפסקת העישון ולא בהורדת המשקל, עד שיקבלו ביטחון בגמילה מעישון וביכולת שלהם לא לחזור לעשן.
ישנם טיפולים תרופתיים שונים כגון: תחליפי ניקוטין, מסטיקים שעוזרים לתהליך הגמילה.

גמילה מעישון לפני ואחרי ניתוח קיצור קיבה-
כחודש לפני ניתוח אצל מנתח לקיצור קיבה כגון: טבעת, שרוול קיבה, מעקף קיבה, מיני מעקף קיבה וכדומה, יש להפסיק לעשן, בתקווה שגם לאחר הניתוח תפסיקו לצמיתות. מעבר לכך שהעישון מזיק לבריאות באופן כללי, ספציפית בניתוחים בריאטריים, העישון גורם להפרעה בריפוי והחלמה של הפצעים, כולל ההשקות, וירידה ברמת החמצן בדם, וכתוצאה מכך לסיכון יתר לדליפה המהווה סיבוך קשה ומסוכן. בטווח הארוך, עישון עלול לגרום לכיב פטטי (אולקוס) המצריך ניתוח דחוף. לכן חשוב מאוד להפסיק לעשן כבר לפני ניתוח לקיצור קיבה.